הכללת הוצאות נסיעה בשכר הרגיל

הכללת הוצאות נסיעה בשכר הרגיל
 
 

שאלה

אני עובדת במשך כשנה כמוכרת בחנות באזור תל אביב. בכל תקופת עבודתי לא קיבלתי כל תוספת תשלום בגין "הוצאות נסיעה" למרות שאני נאלצת להשתמש מידי יום בתחבורה הציבורית לשם הגעה למקום העבודה.

לאחרונה פניתי בעניין אל המעביד בדרישה לקבל תוספת בגין הוצאות הנסיעה אולם לטענת המעביד הוצאות הנסיעה נכללות במשכורתי ולפיכך אין הוא מחוייב לשלם לי כל תוספת לשכרי. מה הדין במקרה זה?

 

תשובה

בהתאם לצו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה וממנה, כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו זכאי לקבל ממעבידו השתתפות עד למכסימום הקבוע בצו ההרחבה. סכום זה ישולם לעובד בעד כל יום עבודה בו השתמש העובד בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו כאשר הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מנוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו.

בהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה, תשלום בגין הוצאות נסיעה הינו מסוג הזכויות שעובד אינו יכול לוותר עליהם ולפיכך על המעביד לשלם לעובד , בנוסף לשכרו הרגיל  תוספת תשלום בגין  הוצאות הנסיעה של העובד.

יצויין כי אין איסור לכלול את הוצאות הנסיעה בשכר הכולל של העובד, אולם זאת רק אם הוסכם על כך באופן מפורש וחד משמעי בין העובד לבין המעביד. בכל מקרה בו לא נקבע באופן מפורש כי משכורתו של העובד כוללת דמי נסיעה אין לכלול את דמי הנסיעה בשכר הרגיל ועל המעביד יהיה לשלם לעובד , בנוסף למשכורתו, תשלום בגין הוצאות נסיעה.

לפיכך ובהתאם לנתונים שהובאו בשאלתך,  היות ולא סוכם באופן חד משמעי כי תשלום  הוצאות הנסיעה ייכלל בשכר הרגיל, יהיה על המעביד לשלם לך, בנוסף למשכורתך, תשלום בגין הוצאות נסיעה.

שתף מאמר זה:

Submit to FacebookSubmit to Google BookmarksSubmit to TwitterSubmit to LinkedIn

נתונים נוספים