ענף שירותי כוח אדם

ענף שירותי כוח אדם

 

2. הגדרות

בהסכם זה תינתן למונחים המפורטים להלן המשמעות הרשומה לצידם, אלא אם הקשר הדברים מחייב אחרת:

"החוק" – חוק העסקת עובדים ע"י קבלני כח אדם, התשנ"ו-1996, כפי שהוא בתוקף במועד חתימת ההסכם וכפי שיהיה בתוקף מעת לעת.

"ההסכם" – הסכם קיבוצי כללי זה.

"הסכם קיבוצי" – כהגדרתו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957.

"השמה" – הצבת עובד לעבודה אצל מעסיק בפועל לצורך בחינת התאמתו להעסקה במישרין ע"י המעסיק בפועל.

"חברה" / "חברת כ"א" / "מעסיק" – קבלן כח אדם כהגדרתו בסעיף 1 לחוק.

"חודש עבודה" / "משרה מלאה" – לצורך צבירת הזכויות הסוציאליות יחשב כחודש מלא, חודש עבודה בן 175 שעות.

"חוק שכר מינימום" – חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987.

"מזמין" / "מעסיק בפועל" – "מעסיק בפועל" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק.

"מעסיק בסקטור העסקי" – מי שאינו "מעסיק בשירות ציבורי".

"מעסיק בשירות הציבורי" – שירות המדינה, רשויות מקומיות (לרבות עיריות, מועצות מקומיות, מועצות אזוריות, מועצות דתיות, איגודי ערים לכבאות, איגודי ערים למים וביוב, איגודי ערים לחינוך, איגודי ערים וטרינריים, ועדות לתכנון ועדות לתכנון ובניה), מוסדות חינוך כהגדרתם בסעיפים קטנים 37 א' (4) (5) ו- (7) לחוק ישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957, מוסדות להשכלה גבוהה, המוסד לביטוח לאומי, שירות התעסוקה.

"משמרת שניה ושלישית" – שעות העבודה שהוגדרו כשעות במשמרת שניה ושלישית אצל הלקוח. בהיעדר הגדרה כנ"ל תיחשב משמרת שניה כעבודה של לפחות שעתיים בתחום השעות 17:00- 23:45 ומשמרת שלישית כעבודה של לפחות שעתיים בתחום השעות 22:00-06:00.

"עובד" – כל עובד המועסק ע"י חברת כח אדם, אלא אם נקבע שההסכם אינו חל עליו מכוח הוראות סעיף 4 להלן.

"עובדי המנגנון" – עובדים המבצעים עבודתם בחברה במישרין, להבדיל מעובדים המוצבים לעבודה אצל מזמין.

"עובד חודשי" – עובד ששכרו מחושב על בסיס של חודש.

"עובד יומי" – עובד ששכרו מחושב על בסיס יומי או שעתי.

"שכר" / משכורת" – השכר המשולם לעובד עבור שעות העבודה הרגילות.

"שכר פנסיוני" – כהגדרת שכר המשמש בסיס לחישוב פיצויי פיטורים בתקנה 2 לתקנות פיצויי פיטורין (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964, ולרבות תוספת משמרות לעובדים המועסקים במשמרות באופן קבוע.

"תקופת ההעסקה החוקית המרבית" – התקופה המירבית שבה רשאי קבלן כוח אדם להעסיק ברציפות עובד לפי סע' 12 א(א) לחוק, וככל שהוארכה בהתאם לסעיף 12א(ב) לחוק, ככל שסעיפים אלה יהיו בתוקף.

 

3. הוראות כלליות

3.1 עובד יועסק בסוג עבודה, שעות עבודה, מקום עבודה והיקף עבודה בהתאם לצרכי המזמין וזאת לאחר תיאום עימו. לעובד הזכות שלא לקבל על עצמו משימה/תפקיד המוצעים לו, אולם הוא חייב בסיום העבודה/התפקיד אותם הוא מבצע אצל המזמין, ובלבד שלא חלה הרעה מוחשית בתנאי העסקתו.

3.2 השכר ישולם לעובדים במועד הקבוע בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958.

3.3 המעסיק ינכה ממשכורתו של העובד את כל הניכויים המתחייבים על פי כל דין ויעבירם במועד לגורם שעבורו נוכו.

3.4 המעסיק ימציא לעובד מידי חודש ולא יאוחר מיום תשלום השכר, תלוש שכר שיכלול פירוט מלא של רכיבי השכר והניכויים.

 

4. תחולה

4.1. (תחולה) על כל העובדים, למעט עובדי המנגנון, עובדים המועסקים במתן שירותי סיעוד, עובדים המועסקים בתפקידי מיחשוב כהגדרתם בחוק ועובדים המועסקים בטיפול בנכי מערכת הבטחון עבור אגף השיקום במשרד הבטחון.

4.3 (תחולה) על עובדי חברות כ"א המוצבים אצל מעסיקים בפועל בסקטור העסקי בלבד.

 

5. הצבת עובדים אצל מעסיק בפועל

5.1 חברת כ"א תציב עובד אצל מעסיק בפועל רק לעבודה זמנית/תקופתית מטבעה (להלן – "תפקידים זמניים").

5.2. כתפקידים זמניים יחשבו התפקידים המפורטים להלן בלבד :

5.2.1 החלפת עובדת בחופשת לידה;

5.2.2 החלפת עובד/ת בחופשה ללא תשלום ו/או במחלה ו/או תאונת עבודה ו/או אובדן כושר עבודה מסיבה אחרת;

5.2.3 איוש כח אדם הדרוש לביצוע פרוייקט קצוב בזמן (כאשר תקופת הפרוייקט הוערכה מראש);

5.2.4 תגבור זמני של כח אדם בשל צרכים עונתיים / תקופתיים;

5.2.5 לחץ עבודה בלתי צפוי;

5.2.6 השמה;

5.2.7 איוש פעילות חדשה של המעסיק בפועל עד לייצובה והפיכתה לחלק בלתי נפרד מפעילות המעסיק;

5.2.8 איוש משרות הדורשות כישורים מיוחדים בתחומי הטכנולוגיה והמדע;

* 5.2.9

(1) עובדים במוקדי שירות טלפוני (Call Center);

(2) פקידי עו"ש בבנקים ("טלרים"), למעט פקידי עו"ש המועסקים באותו סניף.

(3) דיילים נציגי / מקדמי מכירות מחוץ לחצרי המעסיק בדלפקים / דוכנים / מכירות מדלת לדלת.

(4) שליחים

* (בהתאם לנספח להסכם (החלטת ועדת מעקב בענף כח אדם זמני).

 

8. תנאי עבודה

8.1 כללי

למען הסר ספק מובהר בזאת, כי תנאי העבודה המפורטים בהסכם מתייחסים לעובדים המועסקים במשרה מלאה. עובדים המועסקים במשרה חלקית יהיו זכאים לתנאי העבודה באופן יחסי לחלקיות המשרה. בכל מקום בו מפורטות בהסכם זה זכויות התלויות בוותק, הכוונה לוותק באותו מקום העבודה ו/או אצל אותו מזמין ו/או בחברה.

8.2 שעות עבודה

8.2.1 שבוע עבודה הינו בן 43 שעות. נהוג אצל המזמין שבוע עבודה שונה, יהיה שבוע העבודה לעובדי המעסיק כנהוג אל המזמין.

8.2.2 העובד יועסק אצל המזמין בהתאם לצרכי המזמין.

8.2.3 עבור עבודה בשעות נוספות יהיה העובד זכאי לגמול עבור עבודה בשעות נוספות, על-פי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951. למרות האמור לעיל, עובד יהא זכאי לאותם הסדרים ותשלומים החלים על עובדי מעסיק בפועל שחל לגביו הסכם קיבוצי כללי (לרבות ענפי) הקובע תשלום ו/או הסדר שונה לעניין גמול עבור עבודה בשעות נוספות מהקבוע לעיל.

8.2.4 עבור עבודה במשמרות, כשמשמעותה בהסכם קיבוצי (לרבות ענפי) ו/או בצו הרחבה החל על המזמין ועובדיו, יהיה העובד זכאי לתשלום בהתאם להוראות הכלולות לעניין זה באותו הסכם או צו כאמור.

8.2.6 עובד אשר הועסק בחברה בפועל 3 (שלושה חודשים) מלאים ורצופים ולא נעדר מן העבודה יום לפני ויום אחרי חג, אלא באישור המזמין, יהיה זכאי לתשלום בגין ימי חג שחלו בתקופת עבודתו לאחר תקופת 3 החודשים הנ"ל, ובלבד שאלמלא החג היה העובד מועסק באותו יום. עובד יומי יהיה זכאי לתשלום עבור חג כאמור לפי ממוצע ההשתכרות היומי של אותו עובד בשלושת החודשים הקודמים. להסרת ספק, עובד יומי לא יהיה זכאי לתשלום עבור יום חג החל בשבת.

8.2.7 עובדים שאינם יהודים יהיו זכאים להיעדר בתשלום, כאמור בס"ק 8.2.6 לעיל, גם בגין ימי חגם ולא יותר מ- 9 ימים. ימי החג העודפים ינוכו משכר העובדים, אלא אם כן יבקש העובד כי ימים אלו ינוכו מימי החופשה העומדים לזכותו.

8.2.8 לעניין סעיף זה ימי חג משמעם – ראש השנה – שני ימים, יום הכיפורים, סוכות שני ימים, פסח – שני ימים, יום עצמאות, שבועות ויום נוסף בתיאום בין המזמין והמעסיק לעובד. נקבעה בהסכם קיבוצי כללי (לרבות ענפי) אצל המעסיק בפועל זכאות לימי חג נוספים ו/או לתמורה מיוחדת בגין ימי החג, יחולו הוראות ההסכם הקיבוצי הנ"ל על העובדים.

8.2.9 עובד שעבד בחג יהיה זכאי בנוסף לשכר מלא בגין יום זה לתשלום בגובה התשלום עבור יום חופשה.

8.2.10 למרות האמור בס"ק 8.2.9 לעיל, עובדים המועסקים אצל מזמין הנוהג לשלם לעובדיו בגין עבודה בחג על פי הוראות סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה, יהיו זכאים אף הם לתשלום כאמור.

 

8.3 חופשת מחלה

8.3.1 עובד יהיה זכאי ל-24 (עשרים וארבעה) ימי מחלה בתשלום לפי השכר הפנסיוני, בגין כל שנת עבודה ובגין חלק משנת העבודה באופן יחסי, אך לא יותר מ-130 (מאה ושלושים) ימים צבורים, בהתאם להוראות חוק דמי-מחלה, תשל"ו-1976 וכנגד הצגת אישורים רפואיים.

8.3.3 ימי מחלה צבורים אינם ניתנים לפדיון.

 

8.4 חופשה שנתית

כל עובד זכאי לחופשה שנתית בתשלום עפ"י ויתקו בעבודה אצל המעסיק.

מספר ימי החופשה שהעובדים יהיו זכאים להם הוא :

 

שבוע עבודה בן 5 ימים

שבוע עבודה בן 6 ימים

תקופת עבודה בחברה בשנים

11

13

בעד השנה הראשונה עד הרביעית

12

14

בעד השנה החמישית

17

19

בעד השנה השישית, השביעית והשמינית

23

26

בעד השנה התשיעית ואילך

הימים שבטבלה לעיל נקובים בימי עבודה.

8.4.3 שנת עבודה לצורך חישוב החופשה תיחשב מיום תחילת העובדה של העובד בחברה.

 

8.5 חופשה מיוחדת

8.5.1 עובד לאחר 3 חודשי עבודה זכאי להעדר מעבודתו בתשלום, ביום נישואיו, ביום ברית המילה של בנו, וביום שמחת לידת הבת ברית/בריתה, בר/בת מצווה, ובלבד שאלמלא ההיעדרות היה העובד מועסק באותו יום. נקבעה בהסכם קיבוצי אצל המעסיק בפועל חופשה מיוחדת בימי שמחה נוספים ו/או בתמורה מיוחדת, יחולו גם הוראות אלה של ההסכם הקיבוצי אצל המעסיק בפועל על העובדים.

8.5.2 בקשה למתן חופשה בימי שמחה תומצא למעסיק זמן סביר לפני האירוע ובמידת האפשר לא פחות מיומיים לפני האירוע.

8.5.3 כל עובד השרוי באבל על מות קרוב משפחה מדרגה ראשונה (הורה, אח/ות, בן/ת הזוג או ילד), זכאי להעדר מעבודתו לפי דיני דתו. בימי ההיעדרות כאמור, יהיה זכאי העובד לתשלום שכרו עבור ימי העבודה שנעדר בהם אך לא יותר מ-7 ימים קלנדריים, ובלבד שאלמלא ההיעדרות היה העובד מועסק באותם ימים.

 

8.6 הוצאות נסיעה

8.6.1 המעסיק ישתתף בהוצאות הנסיעה של העובד לעבודה ובחזרה, וזאת בהתאם להוראות ההסכמים הקיבוציים שייחתמו מפעם לפעם בין לשכת התיאום לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה.

8.6.2 במקומות עבודה בהם נהנים עובדי המזמין מהסעה למקום העבודה ממנו יהיו זכאים גם עובדי המעסיק להשתמש באותה הסעה. עובדים שלא יתאפשר להם לעשות שימוש בהסעה, שלא כתוצאה מאיחור להסעה, יהיו זכאים להשתתפות מלאה בהוצאות נסיעתם בתחבורה הציבורית לעבודה וממנה.

 

8.7 דמי הבראה

8.7.1 עובד שהשלים שנת עבודה מלאה, יהיה זכאי לתשלום דמי הבראה עבור השנה שחלפה, כמפורט להלן :

 

 

בעד השנים :

5 ימים

ראשונה

6 ימים

שנייה ושלישית

7 ימים

רביעית עד עשירית

8 ימים

אחת עשרה עד חמש עשרה

9 ימים

שש עשרה עד תשע עשרה

10 ימים

עשרים ואילך

8.7.2 על תשלום דמי ההבראה יחולו הכללים והתנאים שבהסכם הקיבוצי הכללי בדבר השתתפות בהבראה ונופש שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה כפי שיתעדכן מעת לעת. שילם המעסיק בפועל לעובדיו דמי הבראה עפ"י הנהוג בשירות הציבורי יחול התשלום גם על העובדים.

 

8.8 ביגוד בפועל

כל עובד יהיה זכאי לבגדי עבודה על פי הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי הענפי ו/או צו ההרחבה ו/או הסכם הקיבוצי החל על המזמין, וכמתחייב מכללי הבטיחות בעבודה.

 

8.9 כלכלה

במקומות עבודה בהם קיים אצל המזמין חדר אוכל לשימוש עובדיו, יהיו גם עובדי החברה זכאים להשתמש בשירותי חדש האוכל בהתאם לנהוג אצל המזמין, לרבות, ניכוי משכר העובדים בגין שווי הארוחה בגובה הניכוי מעובדי המעסיק בפועל.

 

8.10 שכר

8.10.1 לכל עובד ישולם שכר בהתאם לתפקידו, מקצועו, נסיונו ושאר נתונים הישימים לענין זה. שיבוצם וקידומם של העובדים יתבצע בהתאם לקריטריונים אלה. כל חברה תפעל לקידום בשכר העובדים, בשים לב לנתונים המשתנים בשוק העבודה ולהסכמים עם המזמינים, אצלם מוצבים העובדים לעבודה.

8.10.2 שכר העובד יהא כפי שייקבע עם המזמין לאחר סיכום עם העובד, ולא יפחת ממסגרת תחום השכר למקצוע/ענף בו מועסק העובד בהתאם לנספח א' להסכם.

 

נספח א

טבלת שכר לעובדים מקצועיים (בשקלים חדשים)

 

תחום משכורת לעובד המועסק על בסיס משכורת חודשית

תחום משכורת לעובד המועסק על בסיס שעות

סוג העובדים

5691.60

3509.82

30.60

18.87

עובדי מתכת (עובדי שבבי, רתכים וכו')

6640.20

3699.54

35.70

19.89

מקצועות פרה הנדסיים (הנדסאים, שרטטים, וכו')

10,404

4371.72

56.10

23.46

מקצועות הנדסיים

9454

4151.40

51.00

22.44

אנשי מחשב (מתכנתים, מנתחי מערכות וכיוב')

5691.60

3556.74

30.60

19.125

מזכירות ומשרד ממוחשב

4743

3433.32

25.50

18.462

מקצועות תעשייתיים ובניין (רמות הביניים)

בענפים במשק שטבלת שכרם נקבעה ו/או עודכנה בהסכם קיבוצי כללי (לרבות ענפי) ב-3 שנים האחרונות ובענפים במשק שטבלת שכרם תעודכן בהסכם קיבוצי כללי (לרבות ענפי) בתקופת תוקפו של הסכם זה, לא יפחת שכר העובדים מהתעריפים הקבועים בטבלאות השכר בהסכמים הקיבוציים כאמור לעיל וכפי שאלו יעודכנו מעת לעת.

 

8.12 שי לחג

המעסיק יעניק לכל עובד שי לחג פעמיים בשנה, בערב פסח ובראש השנה.

 

8.13 הסדר פנסיוני והפרשות לקופות גמל

8.13.1 כל העובדים יבוטחו בקרן פנסיה מקיפה ומצטברת שקיבלה אישור משרד האוצר, אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון, שתיקבע כאמור בס"ק 8.13.4 (להלן – "הקרן" או "קרן הפנסיה") וזאת בתום תשעה (9) חודשי עבודה בחברה אחת או במקום עבודה אחד או אצל מעסיק בפועל והכל בכפוף לאמור בסעיף זה להלן (להלן בסעיף זה: "תקופת ההמתנה").

8.13.2 למען הסר ספק מובהר בזה, כי האמור בסעיף 8.13.1 יחול גם על עובד המועסק על ידי חברה, אצל מעסיק בפועל שחל עליו הסכם המחייב אותו לבטח את עובדיו בקרן פנסיה לאחר תקופה העולה על תשעה חודשים. כך, שגם עובד כאמור בסעיף קטן זה, יבוטח בקרן פנסיה בחלוף תשעה חודשי עבודה אצל אותו מעסיק בפועל.

8.13.3 למען הסר ספק מובהר כי אין בהעברתו של עובד ממעסיק בפועל אחד למעסיק בפועל אחר, במהלך תקופת עבודתו בחברה לרבות בחודשי עבודתו הראשונים, כדי לשלול ו/או להפסיק את זכאותו לביטוח בקרן פנסיה מהחברה כאמור בסעיף 8.13.1 לאחר תשעה חודשי עבודה בחברה ו/או בהתקיים נסיבות כאמור בסעיף 8.13.6 להלן. כך, שעובד כאמור יהא זכאי להמשך ההפרשות לקרן הפנסיה בכל מקרה ולא תחול לגביו תקופת ההמתנה כאמור בסעיף 8.13.1.

8.13.4 לגבי עובד המועסק במקום עבודה בו קיים ביטוח פנסיוני ו/או קופת הגמל ינהגו לפי הנהוג באותו מקום עבודה. היה ואין במקום העבודה ביטוח פנסיוני – תהא הקרן בה יבחר העובד. עובד, אשר קיים לגביו הסדר ביטוחי קודם, לרבות אצל חברת ביטוח בביטוח הידוע "כביטוח מנהלים" (להלן: "ביטוח מנהלים"), יבוטח באותה הקרן או ביטוח המנהלים אלא אם ביקש מהחברה, בכתב, להיות מבוטח באותה קרן שבה מבוטחים שאר העובדים מכוח סעיף קטן זה.

8.13.5 עובד אשר במועד תחילת עבודתו בפועל בחברה היה מבוטח בביטוח פנסיוני, יבוטח על ידי החברה באותו ביטוח פנסיוני לאחר שלושה חודשי עבודה או לאחר שלושה חודשים בהם לא שולמו בגין העובד דמי ביטוח, לפי הקצר מבין השניים, ובלבד שיופרשו לטובתו בגין אותה תכנית ההפרשות הקבועות בס"ק 8.13.8, לפני תום השנה הקלנדרית, אלא אם כן נציבות מס הכנסה תתיר לחברה להפריש שלא בגין השנה השוטפת. עובד אשר לא קיים לגביו הסדר ביטוחי קודם, ואשר יבקש מהחברה בכתב, להיות מבוטח בביטוח מנהלים, יבוטח בביטוח מנהלים במועד הנקוב בסעיף 8.13.1, ובלבד שיופרשו לטובתו בגין אותה תוכנית ההפרשות הקבועות בסעיף 8.13.8.

8.13.6. עובדים המוצבים לעבודה אצל המעסיק בפועל הנוהג לבטח את כלל עובדיו או עובדים מסוג העובדים שהחברה מציבה אצלו לעבודה בביטוח מנהלים, והמזמין דרש את ביטוחם של העובדים המוצבים אצלו כאמור באותו ביטוח מנהלים, יבוטחו במועד הנקוב בס"ק 18.3.1 בביטוח מנהלים חלף הביטוח בקרן (ביטוח בקרן וביטוח מנהלים ייקראו להלן ביחד – "ביטוח פנסיוני"), ובלבד שיופרשו לטובתם בגין אותה תוכנית ההפרשות הקבועות בסעיף 8.13.8.

8.13.8 הפרשות לביטוח פנסיוני תחושבנה על בסיס השכר הפנסיוני של העובד, והן תהיינה בשיעורים כדלקמן: לקרן לא פחות מ- 17.5% (שבעה עשר וחצי אחוזים) מתוכם 12% (שנים עשר אחוזים), ע"ח החברה (6% לתגמולים ו-6% לפיצויים) ו- 5.5% (חמישה וחצי אחוזים) לתגמולים ע"ח העובד. לביטוח מנהלים 13.33% (שלושה עשר ושליש אחוז) ע"ח החברה (5% לתגמולים ע"ח העובד בתוספת הפרשה עד 2.5% מהשכר ע"ח המעביד וזאת לכיסוי אובדן כושר עבודה לפיצוי של 75% [שבעים וחמישה אחוז] מהשכר.

8.13.9 הפרשות החברה לביטוח פנסיוני כאמור, יבואו במקום פיצויי פיטורים, על פי האמור בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג-1963 והאישור הכללי שהוצא מכוחו אשר יהווה חלק בלתי נפרד מהסכם זה, כדי 72% (שבעים ושניים אחוז) מפיצויי הפיטורים המגיעים בגין התקופה בה בוצעו ההפרשות לקרן פנסיה וכדי 100 (מאה אחוז) מפיצויי הפיטורים המגיעים בגין התקופה שבה בוצעו הפרשות לביטוח מנהלים.

8.13.10 עובד שהיה מבוטח בקרן ואשר סיים את עבודתו בנסיבות שעל פי הדין הוא זכאי לפיצויי פיטורים, יהיה זכאי להשלמת פיצויי פיטורים בשיעור של 2.33% (שנים ושליש אחוז) משכרו הפנסיוני.

8.13.11. בתקופה שעד לביטוחו של העובד בהסדר פנסיוני יבוטח העובד על ידי החברה בביטוח מסוג ריסק קולקטיבי המקנה לעובד או לשאיריו, לפי העניין, פיצוי קבוע וחד פעמי בגין נכות עקב תאונה שאינה תאונת עבודה או מוות חו"ח, בסכומי ביטוח כמפורט להלן: למקרה מוות בסך של 100,000 ₪. למקרה של אובדן כושר עבודה להבטחת פיצוי קבוע בשיעור של 50% משכרו של העובד, ובלבד שתשלום החברה לאובדן כושר עבודה לא יעלה על 0.5% משכר העובד. על אף האמור לעיל, אם יידרש מהחברה תשלום הגבוהה מ– 0.5% כאמור, יתואם שיעור השכר המבוטח של העובד בגינו הוא זכאי לפיצוי בגין אובדן כושר עבודה באופן יחסי, וזאת, אלא אם יבקש לשאת בעלות הנוספת של הביטוח.

8.13.12 עובד המועסק אצל מעסיק בפועל שחל עליו הסכם קיבוצי המחייב אותו להפריש בגין עובדיו, בנוסף להפרשות לקרן פנסיה גם לקופת גמל בגין רכיבים לא פנסיונים (להלן – "קופת גמל") יהא זכאי, ממועד זכאותו להפרשה לקרן פנסיה על פי הסכם זה, להפרשות לקרן פנסיה ולקופת גמל כדלהלן:

(א) להפרשה לקרן פנסיה על כל רכיבי השכר עליהם מחוייב המעסיק בפועל להפריש לקרן פנסיה בגין עובדיו, אם ובמידה ורכיבים אלה רלוונטיים לגבי העובד.

(ב) להפרשה לקופת גמל בגין כל רכיבי השכר עליהם מחוייב המעסיק בפועל להפריש לקופת גמל בגין עובדיו, אם ובמידה ורכיבים אלה רלוונטיים לגבי העובד.

 

8.14 קרן השתלמות

8.14.1 בנוסף לאמור בס"ק 8.13, חברה תפריש עבור עובד הפרשות לקרן השתלמות בכפוף לאמור בסעיף 8.14.2, אם המעסיק בפועל מחוייב להפריש בגין עובדיו הפרשות לקרן השתלמות כאמור, מכוח הסכם קיבוצי.

8.14.2 מועד תחילת ההפרשות לקרן ההשתלמות יהיה, לאחר שישה (6) חודשים מהמועד הקבוע בהסכם הקיבוצי החל על המעסיק בפועל (להלן בסעיף זה: "תקופת ההמתנה") ושיעורי ההפרשות לקרן ההשתלמות יהיו בהתאם לקבוע בהסכם הקיבוצי החל על המעסיק בפועל, הכל בהתאמה, בין היתר, לסוג העבודה ולוותק בעבודה של עובד חברה אצל המעסיק בפועל.

8.14.3 לגבי עובד הזכאי להפרשות מכוח ס"ק 8.14.1 ינהגו לפי הנהוג לעניין זה אצל המעסיק בפועל.

8.14.4 .עובד שהיה זכאי. להפרשה לקרן השתלמות מכוח ס"ק 8.14.1 והועבר למעסיק בפועל אחר, וממשיך לחול עליו האמור בס"ק 8.14.1, תמשיך החברה להפריש בגינו, ללא צורך בתקופת המתנה נוספת, לאותה קרן השתלמות. העובד יהא רשאי לבקש מהחברה, בכתב, לעבור לקרן ההשתלמות בה נצברים כספי שאר עובדי המעסיק בפועל.

 

8.15 הודעה מוקדמת לפיטורים

העובדים יהיו זכאים להודעה מוקדמת בהתאם להוראות החוק.

 

9. השתלמויות והכשרה

החברה תכשיר את עובדיה ותדאג להשתלמויות מקצועיות מעת לעת, בהתאם לצרכיה ושיקוליה המקצועיים. הכשרות והשתלמויות כאמור יהיו ע"ח החברה, אולם חברה תהיה רשאית לדרוש מעובדים שיעברו הכשרות כאמור להיות מועסקים על ידי החברה לתקופה סבירה, בשים לב למהות ולתקופת ההכשרה, לאחר תום ההכשרה.

 

10. איסור שבירת שביתות

10.1 מעסיק לא יציב עובדים לעבודה אצל מזמין במקום עובדים שובתים ובשום מקרה לא ימלאו עובדי המעסיק את מקומם של עובדים שובתים אצל מזמין שבחצריו הוכרזה שביתה - ולא יפעלו לשבירת שביתה של העובדים הקבועים באותו מקום עבודה.

10.2 עובדי חברה אשר הושבתו מעבודה עקב הכרזתה של שביתה אצל הלקוח כאמור בסעיף 10.1, מעמדם, לכל עניין ודבר, יהא זהה לזה של עובדי הלקוח.

 

אהוד אולמרט

שר התעשייה המסחר והתעסוקה

שתף מאמר זה:

Submit to FacebookSubmit to Google BookmarksSubmit to TwitterSubmit to LinkedIn

נתונים נוספים