פיטורי עובד בסמוך לשירות מילואים עקב חשד לגניבה

סעיף 41א(א1) לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949 (להלן – החוק) קובע: "לא יפטר בעל מפעל עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו, ואם פיטרו – בטלים הפיטורים". החוק קובע, כי נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על בעל המפעל להראות שהפיטורים היו בשל טעם שאינו שירותו של העובד במילואים.

בפס"ד מובילי סלע בע"מ נ' איגור רובינשטיין בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע ביטל את החלטת ועדת התעסוקה שקבעה כי פיטוריו של עובד נעשו בשל שירות מילואים ובשל כך חויב המעביד לשלם לעובד פיצוי בגובה 5 משכורות.

בפסק הדין דובר בעובד שפוטר בסמוך לשירות מילואים בחשד לגניבה מהמעביד ולא הייתה כל ראיה הקושרת בין הפיטורין לבין שירות המילואים.

בית הדין קבע כי אין די בסמיכות הזמנים בין מועד הפיטורים לבין יציאת העובד לשירות המילואים, כדי לקבוע כי אכן מדובר בפיטורים מחמת קריאה או יציאה למילואים האסורים על פי החוק.

בהתאם לכך נקבע כי החלטת המעביד לפטר את העובד לא הייתה בניגוד לחוק החיילים המשוחררים אף אם הפיטורין נעשו בסמוך לשירות המילואים (עב 2805/06 מובילי סלע בע"מ נ' איגור רובינשטיין והלשכה להכוונת חיילים משוחררים).

שתף מאמר זה:

Submit to FacebookSubmit to Google BookmarksSubmit to TwitterSubmit to LinkedIn

נתונים נוספים