עריכת שימוע לעובד זמני ולעובד לתקופה קצובה

בפסק הדין בעניין עלי זיאד נ' שח"מ מקורות ביצוע בע"מ  קבע בית הדין האזורי לעבודה כי חובת עריכת שימוע חלה גם על עובד זמני וגם  על עובד לתקופה קצובה.

בפסק הדין דובר בעובד שעבד בחברת מקורות ופוטר מעבודתו. בית הדין קבע כי היה ראוי שייערך לתובע שימוע, שבו תועמדנה בפניו האופציות להמשך העסקתו ככל שניתן ו/או אופציות למעברו לתפקיד אחר בהתאם לכישוריו ולהכשרותיו, וחשוב מכל כדי לאפשר לו להשמיע את טענותיו ולהגיד את דבריו. נקבע כי גם בעובד זמני או בעובד לתקופה קצובה יש לערוך לעובד שימוע כנדרש בנפש חפצה.

 

על חשיבותו של הליך השימוע כבר נאמר:

"החובה לקיים לעובד הליך של שימוע בטרם פיטוריו מקורה בפסיקה. חובה זו מעוגנת בעקרון תום הלב החל ביחסי עבודה. מעקרון זה נגזרת חובת המעסיק לברר לעומק את עניינו של העובד המועמד לפיטורים, את הסיבות לפיטוריו ואת האפשרות לבחון את המשך העסקתו. חובה זו מוגשמת בדרך של מתן זכות לעובד להשמיע את טענותיו בטרם פיטוריו. חובה זו נועדה לגרום למעסיק לקבל החלטה מבוססת, מושכלת ומאוזנת בעניין העסקתו של העובד, לאחר שמיעת ה"אידך גיסא" של עמדת העובד (ע"ע 1027/01 דר' יוסי גוטרמן - המכללה האקדמית עמק יזרעאל, פד"ע ל"ח, 448). חובת השימוע הוכרה בתחילה ביחסי עבודה במיגזר הציבורי, אך לימים היא הורחבה גם על מעסיקים מן המגזר הפרטי (ע"ע 772/06 שאול אליאס ואח' - משרד החינוך, (לא פורסם, [פורסם בנבו], ניתן ביום 26.5.2008); ע"ע 415/06 דני מלכה - שופרסל, (לא פורסם, [פורסם בנבו], ניתן ביום 15.5.2007))". ראו לעניין זה, עע 701/07 חברת החשמל לישראל בע"מ –שלומי תורג'מן (ניתן ביום 3.3.09, להלן:"פרשת תורג'מן").

עוד נקבע בפרשת תורג'מן:

"חובת השימוע אינה מוחלטת. אין מדובר ב"טקס" שיש לקיימו כדי לצאת ידי חובה. מדובר בהליך אשר נועד לבחון את ההצדקה העניינית במהלך הפיטורים ופשיטא שאם מתקיימות נסיבות בהן מעשה הפיטורים הינו בלתי נמנע או שתקופת ההעסקה קבועה וקצובה מראש, כי אז ניתן לצמצם את חובת השימוע ובמידת הצורך להתאימה לנסיבות העניין".

 

שתף מאמר זה:

Submit to FacebookSubmit to Google BookmarksSubmit to TwitterSubmit to LinkedIn

נתונים נוספים