ביטול מכרז עקב טעות במילוי טופס הצגת המועמדות למשרה

שאלה

אני עובדת שנים רבות ברשות מקומית. לפני מספר שנים  התמודדתי על מכרז ברשות לתפקיד  בכיר. ניגשתי למרכז עברתי את התהליכים ובסוף התהליך התקבלתי למשרה המוצעת.

לאחרונה נמסר לי כי על ביטול המכרז היות ובטופס הצגת המועמדות למכרז מילאתי כי "אין לי עבר פלילי" כאשר בפועל עובדה זו לא הייתה נכונה. 

אדגיש כי ציון העובדה שאין לי עבר פלילי נעשה בטעות ובתום לב.

האם כיום , לאחר שחלפו מספר שנים מאז עברתי את תהליכי המכרז והתקבלתי לתפקיד , רשאית העירייה לבטל את המכרז בגלל פגם זה , שכאמור נעשה בזמנו על ידי בתום לב?

 

תשובה

הלכה פסוקה היא כי "משפורסם מכרז לקבלת עובד לעבודה והוחלט במסגרת המכרז לבחור במועמד, הרי ההנחה לכאורה שהבחירה נעשתה כדין, ויש למנות את המועמד למשרה הפנויה. הכלל הוא שאין מבטלים תוצאות מכרז לאחר שנעשה כאשר בביטולם יש משום פגיעה פסולה בזכויות מוקנות, כל זאת  בכפוף לכך שאין מדובר בסטיה שהיא ממשית ויורדת לשורשו של הליך הבחירה או שניתנה בחוסר סמכות (דיון נד'/29-2 הרצל כהן נ' המועצה הדתית אור יהודה, פד"ע כט', 11).

יחד עם זאת, הן בתי הדין לעבודה והן בית המשפט העליון קבעו כי מלבד האינטרסים של הפרט יש לשקול את הפגיעה בשלטון החוק ומקום בו האינטרס הציבורי מחייב זאת, לא תהא ברירה להורות על ביטולו של מכרז גם אם יגרם לאותו פרט נזק כבד משקל .

כך למשל בית הדין הארצי לעבודה הורה על ביטול מכרז שבבקשה נכתבו פרטים לא נכונים לגבי השכלת המועמד (בר מג הרצל נ' שרביט יוסף טו (2) , 016)
אני סבור  כי אי ציון  העובדה שלמועמד לתפקיד יש עבר פלילי הינו פרט מהותי שעצם ידיעתו עשוייה הייתה להשפיע על ההחלטה על קבלת המועמד לתפקיד. בעניין זה  אין  חשיבות אם מידע זה הוסתר במזיד או בשוגג.

מעבר לכך קיום המכרז היווה פגיעה בעקרון השיוויון ומועמדים אחרים בעלי עבר פלילי לא הגישו את מועמדותם למכרז ביודעם כי בקשתם תדחה.

אמנם אין חולק כי העירייה כשלה בכך שרק כחלוף מספר שנים, התברר לה כי לא התמלאו במועמד לעבודה התנאים הרלבנטיים הנדרשים למשרה.

יחד עם זאת אינני סבור כי המועמדת לעבודה יכולה להבנות מכשל זה של העירייה.

יצויין כי שאלת הצדקת ביטולו בדיעבד של מכרז לקבלת עובד בשל פגם בהליכי המכרז נדונה לא אחת בהלכה הפסוקה (כך למשל , עע 266/99 מועצה מקומית ירכא נ. זיאד תקתוק, פד"ע לז 105).

בפסק הדין בעניין ירכא  דובר בעובד בן חמישים ושש, אשר קיבל כתב מינוי כקאדי ורק לאחר כשנתיים החליט בית-המשפט העליון כי הפגם שנפל במינויו (הפרת חובת ההיוועצות) מחייב ביטול ההחלטה, וזאת למרות שהעותר עצמו לא הסתיר דבר מהוועדה לבחירת קאדים. הנימוק לכך היה כי:

"למרות כל זאת - ועם כל הצער שבדבר - אינני רואה מנוס ממסקנה כי לא נוכל להתערב בהחלטתה של ועדת המינויים. אין ספק-ספקא בלבי, כי לו ידעה בזמנו את דעתם של שני הקאדים הנכבדים - כנדרש בכללי המינויים - לא הייתה הוועדה מחליטה להמליץ על מינויו של העותר לכהונת קאדי. פגם זה שנפל בהליכים הוא כה מהותי, עד שיכול הטוען לטעון כי שומה היה על הוועדה לבטל את החלטתה מחובת הצדק (EX DEBITO JUSTITIAE) - על-שום שלא שמעה את דעתם של מי שהייתה חייבת לשמוע" (שם [7], בעמ' 379).

כלומר, בפסק הדין בעניין ירכא לא היו בפני הגוף המכריע את כל הנתונים, ובית-המשפט השתכנע כי לו היו בידיו מלוא הנתונים הרלוונטיים, ואשר היו אמורים להיות בידיו על-פי החוק, הרי שהיה מגיע לתוצאה שונה.

חשוב לזכור כי השלטון המקומי הינו גוף שהקמתו ופעולתו מוסדרים ומעוגנים בחוק. גופי השלטון המקומי הם חלק בלתי נפרד ממערך השרות הציבורי והם ניזונים מכספי ציבור הבאים להם ממסים מקומיים והם חייבים בהתנהלות על פי כללי מינהל ציבורי תקין, עקרונות של שקיפות וגילוי נאות ושאר הכללים החלים על גופים הפועלים על פי דין. הקופה הציבורית אינה נחלתו הפרטית של אדם או נושא משרה או חבר נבחרים. הקופה היא של הציבור וככזו עליה להתנהל במקצועיות, באחריות, בשקיפות ובכפיפות למנגנוני בקרה.

לסיכום-  לו היו בפני העירייה כל הנתונים הרלבנטיים , קרוב לוודאי שלא  היית  מתקבלת  לתפקידך  ומשכך ומאחר ומדובר בפגם שאינו ניתן לריפוי אני סבור כי העירייה פעלה כדין בביטול המכרז.

 

שתף מאמר זה:

Submit to FacebookSubmit to Google BookmarksSubmit to TwitterSubmit to LinkedIn

נתונים נוספים