סיום חוזה לתקופה קצובה
- פרטים
- קטגוריה: פיטורין/התפטרות מהעבודה
- עידכון אחרון ב-שלישי, 25 דצמבר 2012 11:56
- כניסות: 1904
שאלה:
ישנם מקרים רבים בהם עובד ומעביד מסכימים על העסקה לתקופה קצובה. האם ובאילו מקרים יהיה זכאי העובד לפיצויים בתום תקופת החוזה?
תשובה:
סעיף 9 לחוק פיצויי פיטורין בא למנוע השתמטות מחובת תשלום פיצויי פיטורים על-ידי הזדקקות לחוזים לתקופות קצובות, כך שבסופו של דבר, לאחר תקופת עבודה העולה על שנה, לא תקום זכות לפיצויים היות והעובד לא 'פוטר', אלא שהיחסים באו לידי סיום מעצמם (דב"ע לב/43- 3[1] יגאל הלפרין נ' הסתדרות מדיצינית הדסה, בע' 291).
הסעיף קובע כי:
(א) היה עובד מועבד על פי חוזה לתקופה קצובה והגיעה התקופה לקצה, רואים אותו לעניין חוק זה כאילו פוטר, זולת אם הציע לו המעביד לחדש את החוזה. סירב העובד לחדש את החוזה - רואים אותו, לעניין חוק זה, כאילו התפטר.
(ב) הצעת המעביד לחדש את החוזה כאמור בסעיף קטן (א) צריך שתימסר לעובד לפחות שלושה חודשים לפני תום תקופת החוזה.
לפיכך כאשר תקופת החוזה מגיעה לסיומה, רואים את העובד כאילו פוטר והוא זכאי לפיצויי פיטורים, אלא אם המעביד הציע לעובד לחדש את חוזה העבודה לפחות שלושה חודשים לפני תום תקופת החוזה. במידה והעובד אינו מעוניין לחדש את החוזה, רואים את העובד כאילו התפטר.
בחוזה לתקופה קצובה, שעה שהעובד רוצה לעזוב את עבודתו לפני תום התקופה, הריהו זקוק להסכמת מעבידו משום שללא הסכמה זאת צפוי הוא לתביעה לפיצוי בגין הפרת חוזה, אלא אם מצויה בחוזה עצמו תניה המאפשרת לו להתפטר בתקופת תחולתו (שן 3-103 סימה אילוז נ' מדינת ישראל כב 069).