אליעזר חמני נ' נציבות שירות המדינה

עש"מ 2168/01 אליעזר חמני נ' נציבות שירות המדינה, פ"ד נה(5) 949

 

עובדות המקרה

המערער הואשם בבית-הדין למשמעת של עובדי המדינה במעשי הטרדה מינית כלפי עובדת שהייתה כפופה לו. בית-הדין קבע כי בין המערער לבין המתלוננת שררה מערכת יחסים קרובה וכי השיחות על נושאי מין ונגיעות גופניות היו דפוס התנהגות שנמשך ביניהם לאורך שנים. לפיכך נקבע כי המעשים שיוחסו למערער אינם מהווים הטרדה מינית אסורה לפי התקשי"ר. עם זאת נקבע, כי בהתנהגותו של המערער יש כדי לפגוע בתדמית השירות הציבורי ולכן הוא הורשע בעבירה של התנהגות שאינה הולמת, לפי סעיף 17(3) לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963.

 

בית-המשפט העליון פסק:

  1. "התנהגות שאינה הולמת" את תפקידו של עובד מדינה על פי סעיף 17(3) לחוק, לא הוגדרה באופן מדויק בחוק. עם זאת, הגדרת ההתנהגות, רחבה מזו המתארת "הטרדה מינית" וכוללת כל התנהגות העלולה לפגוע בתדמית או בשמו הטוב של שירות המדינה. התוכן שיוצק הגוף הממונה על המשמעת בנורמה המוגדרת כ"התנהגות שאינה הולמת" נקבע על-פי אמות-המידה הראויות והמקובלות באותו גוף או קבוצה מקצועית ותלוי בנסיבות ובערכים משתנים.
  2. התנהגות במקום העבודה המאופיינת בהערות בעלות אופי מיני, במעשים גלויים בעלי אופי מיני, בנגיעות ובמעשים המבוצעים בפומבי ועל דרך השגרה בעובדת במקום עבודתה, היא התנהגות שיש בה יצירת אווירה בלתי הולמת את שירות המדינה. ממונה שנהג באופן האמור כלפי עובדת הכפופה לו, גם אם עשה זאת ללא יסוד של ניצול, התנהגותו חורגת מנורמת התנהגות מקובלת וקבילה בשירות המדינה.
  3. במקרה דנן התנהגותו של המערער כלפי המתלוננת כללה שיחות על נושאים מיניים בפרהסיה ונגיעות במקומות אינטימיים. לא מדובר בהתנהגות מקרית או חד-פעמית. תדירותה ואופייה של ההתנהגות כפי שהיא עולה מן הראיות מאשרת את התרשמותו של בית-הדין כי מדובר ב"התנהגות שאינה הולמת", כמשמעותה בסעיף 17(3) לחוק, גם אם אינה בגדר "הטרדה מינית" כהגדרתה הפורמאלית בתקשי"ר.
  4. התופעה של "כבישת תלונה" בעבירות מין, ובכלל זה מעשי הטרדה מינית במסגרת העבודה, אינה נדירה, לא פעם העובדת המוטרדת חשה בושה, עלבון או רתיעה מפני החשיפה. חששן של קורבנות הטרדה מינית להתלונן מתעצם, מטבע הדברים, כאשר המטריד הוא איש בעל סמכות הממונה עליהן במסגרת עבודתן, כבמקרה דנן. לפיכך, כבישת תלונה, כשלעצמה, אין בה כדי לשלול מהמתלוננת את מהימנותה אם קיים הסבר מתקבל על הדעת מדוע עשתה זאת. מעדותה של המתלוננת במקרה דנן עולה כי במהלך השנים שבהן ביצע בה המערער את המעשים שיוחסו לו בכתב-התובענה, היא פנתה לגורמים שונים במשרד, ובהם גם לממונה על המערער, וסיפרה להם על מעשיו.

 

לפיכך, ביהמ"ש לא התערב במסקנתו המרשיעה של בית-הדין. הערעור נדחה.

 

 
 

שתף מאמר זה:

Submit to FacebookSubmit to Google BookmarksSubmit to TwitterSubmit to LinkedIn

נתונים נוספים