חברת פלונית בע"מ ואח' – אלמונית

ע"ע 300376/97 חברת פלונית בע"מ ואח' – אלמונית, ניתן ביום 24.12.01

 

עובדות המקרה:

המערערת (החברה) עוסקת בתחום תקשורת המחשבים, בתקופה הרלוונטית העסיקה החברה כ-15 עובדים, כאשר המערער היה מנכ"לה ובעליה. המשיבה עבדה בחברה מיום 1.11.1992 ועד לפיטוריה ביום 30.6.1994. ונחשבה כעובדת טובה אשר המערער שיבח את עבודתה.

המערער הודה בעדותו בבית הדין האזורי, כי במספר הזדמנויות נקט בהתבטאויות בעלות אופי מיני כלפי המשיבה, אולם טען כי מדובר בסגנון דיבור ועגה.

בית הדין האזורי קבע, כי המערער הטריד את המשיבה באופן מילולי ובאופן גופני, בניגוד לסעיף 7 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח – 1988.

אי לכך, חייב בית הדין האזורי את המערער לשלם למשיבה פיצויים בגין הפסד הכנסה, בשיעור של משכורתה לתקופה של ששה חודשים, פיצוי בסך 3,200 ₪ עבור עלות הטיפול הפסיכולוגי, וכן פיצויים בגין עוגמת נפש בסך 50,000 ₪.

 

ביה"ד הארצי לעבודה פסק כי:

סעיף 7 לחוק קובע עילת תביעה בגין פגיעה בעובד (בעניינים המנויים בסעיף 2 לחוק) על רקע הטרדה מינית, שנעשתה בעבודה על ידי המעביד או ממונה מטעמו. במקרה שלפנינו מדובר היה בהתנהגות שלילית, אשר לא היתה רצויה למשיבה, גרמה לה עגמת נפש ופגעה במעמדה בעבודה. מדובר בסגנון דיבור פוגע ומטריד, שאין לו מקום במקום עבודה. המעסיקה, חברה פלונית בע"מ, אחראית להתנהגותו של מנהלה ובעליה ואף המערער עבר על הוראת סעיף 7 לחוק וכבעל החברה הוא אחראי למעשיו.

כמו כן, בחוזה העבודה קיימת חובת נאמנות של המעסיק כלפי עובדיו, שלא לעשות מעשים בלתי חוקיים אשר ייפגעו בסיכוייהם למצוא מקום עבודה אחר.

ביהמ"ש דחה את הערעור וקבע כי אין מקום להתערב בקביעות העובדתיות של בית הדין האזורי וכי נסיבות האירוע מצדיקות את הפיצוי שנפסק למשיבה.

 

 
 

שתף מאמר זה:

Submit to FacebookSubmit to Google BookmarksSubmit to TwitterSubmit to LinkedIn

נתונים נוספים