שמואל מור נ' בית הדין הארצי

שמואל מור נ' בית הדין הארצי - בית המשפט מקבל את התבנית של "פרילנסר" גם מחוץ לתחום התקשורת והאומנות ומפעילו ביחס לחוקרים פרטיים


בג"ץ 5168/93 שמואל מור נ' בית הדין הארצי ואח', פ"ד נ(4) 628
 

עובדות המקרה:

מור הוא בעל משרד לניהול חקירות פרטיות, אנג'ל עבד כחוקר פרטי במשרדו של מור. בתקופת עבודתו היה אנגל רשום כעצמאי ברשויות המס וקיבל את שכרו מן העותר על בסיס קבלני (אחוזים מכל תיק), את התשלומים קיבל אנגל כנגד חשבוניות מס שהנפיק למור. כמו כן, לא היה קשר ישיר בין מזמין החקירה ובין אנגל, שלטענתו לא היה רשאי לעבוד כחוקר עצמאי.

באופן זה עבדו אנג'ל ומור למעלה משבע שנים, עד אשר הודיע מור לאנגל כי לא יעביר אליו עוד תיקים.

כתוצאה מכך, הגיש המשיב (אנג'ל) תביעה נגד העותר (מור) בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב ובה תבע תשלומים שונים בשל תקופת עבודתו, ובהם פיצויי פיטורים, דמי הבראה, פדיון חופשה ועוד.

בית הדין האזורי קבע כי לא היו יחסי עובד מעביד אך מאידך קבע גם כי לאנג'ל לא היה עסק עצמאי – לכן החילו עליו את קטגורית ה"משתתף חופשי", דא עקא, לדעת מרבית השופטים קטוגריה זו מקובלת אך בתחום התקשורת.

ערעור זה נסוב סביב השאלה האם "משתתף חופשי" קיים בכל התחומים או רק בתחום התקשורת? והאם יש לסווג את אנג'ל כעובד או משתתף חופשי?

 
בית הדין הגבוה לצדק פסק כי:

  1. השופט ברק: למבחן ההשתלבות פן חיובי ושלילי, לפיכך הוא מבקש להחיל את המבחן המעורב לפיו אין להסתמך רק על מבחן ההשתלבות, יש לקחת בחשבון גם סממנים ועובדות הקשורים במקרה הספציפי. מעמד של "משתתף חופשי חייב להיות מעמד "פתוח" ואין להגבילו לתחום התקשורת בלבד. במקרה דנן, בשל עקרון תום הלב, התלות והמחויבות ההדדית – נוצרו יחסי עובד מעביד.
  2. השופט גולדברג: קיים מעמד של "משתתף חופשי". המבחנים הקיימים לבדיקת יחסי עובד-מעביד כמעט ואינם משקפים קטגוריה זו מכיוון שעד היום הצטמצמה לתחום התקשורת. משהוכר בתחולתה של קטגוריה זו לכל תחומי העיסוק יש לקבוע מאפיינים נוספים לצורך אפיונו של "עובד", לצורך אפיונו של "המשתתף החופשי". מבחנים אלה יכללו:

א.  המבנה הארגוני כלכלי של העסק (רמת המחויבות של כל אחד מהמעגלים סביב גרעין העסק)
ב.  סוג התפקיד (ככל שאדם יותר מומחה נראה בו יותר משתתף חופשי).
ג.   חובתו של המועסק לעמוד לרשות המעסיק בזמני כוננות.
ד.  סדירות הקשר ורציפותו (ככל שיותר רציף וסדיר ניטה לראות בו עובד).

לא כל הסממנים צריכים להתקיים, טיבם, כמותם ומשקלם של הסממנים עשויים להשתנות מעת לעת וממקרה למקרה. הנטיה להכיר במעמד "המשתתף החופשי" תגבר כאשר בסיס ההתקשרות נעוץ בקישוריו האינדיווידואליים של בעל התפקיד או במוניטין שצבר.

  1. שופט צבי טל (דעת מיעוט): לא הייתה תלות או השתלבות ולכן מדובר במשתתף חופשי (היות וההחלטה האם לקבל או לדחות תיקים נותרה בידיו).

שתף מאמר זה:

Submit to FacebookSubmit to Google BookmarksSubmit to TwitterSubmit to LinkedIn

נתונים נוספים