שאול צדקא נ' מדינת ישראל-גל"צ

שאול צדקא נ' מדינת ישראל-גל"צ - פיתוח "מבחן התכלית" לצורך קביעת יחסי עובד-מעביד.


ע"ע 300274/96 שאול צדקא נ' מדינת ישראל-גל"צ, פד"ע לו 625

עובדות המקרה:

צדקא שימש במשך 8 שנים ככתב "הארץ" וככתב גל"צ במעמד של "משתתף חופשי" בבריטניה. רוב הזמן הוא היה הכתב היחיד של גל"צ בבריטניה. לא הייתה לו מכסת כתבות, מהתשלום שלו לא נוכו זכויות סוציאליות, שעות נוספות, עבודה בחגים וכו'. צדקא קבע לבד את חופשותיו ורק נדרש להודיע על כך לתחנה. צדקא הודיע לגל"צ ויצא לחודשיים של חופשה בברזיל, אך לא שמר על קשר ולתחנה לא היה מי שיסקר עבורה ארוע חשוב. כשחזר הודיע לו על סיום ההתקשרות.

צדקא דורש את הזכויות המגיעות לו בעקבות הפיטורין.

האם צדקא הוא "משתתף חופשי", "עצמאי", או "עובד" של גלי צה"ל?

ביה"ד הארצי פסק:

  1. ישנם מספר טעמים לצורך במעמד של משתתף חופשי וביניהם:
    א.  ההקשר התעשייתי – קיים בענף התקשורת סוג מבצע עבודה המוגדר "משתתף חופשי" – מציאות התואמת את ההקשר התעשייתי;
    ב.  אפשרות הענקת זכויות של עובד לאנשים שאינם עובדים על פי מבחני משפט העבודה.
    ג.   מעמד "המשתתף החופשי" יפה למקרים בהם לא ניתן ליישם את מבחן ההשתלבות או את המבחן המעורב.
  2. אין זה נכון להעניק לכל משתתף חופשי את מלוא הזכויות של עובד, אך גם אין זה נכון לשלול ממנו את אותן הזכויות. יש להעניק ל"משתתפים חופשיים" חלק מהזכויות וההגנות שמקנה משפט העבודה באמצעות מבחן התכלית.
  3. צדקא אינו עצמאי – לא העסיק אנשים ולא ניהל עסק של עצמאי. הקשר שלו עם גל"צ היה אישי, הכנסתו מגל"צ לא היוותה מקור הכנסה יחיד וקבוע, מכאן שתלותו הכלכלית היא זו של "משתתף חופשי".


השופט אדלר (מיעוט): ישנם שלושה סוגי משתתף חופשי:

  1. דמוי משתתף חופשי – משתתף חופשי פיקטיבי. עובד תוך התחמקות מחובות תשלום / תקנים.
  2. משתתף חופשי אותנטי –עובד בהיקפים שהוא רואה לעצמו, משפיע על הכנסתו והוצאותיו וכד'.
  3. עצמאי (קבלן) – משתתף חופשי שהוא– מנהל עסק, נותן שירותים, וכד'.


כלל האצבע שנותן אדלר להבדיל בין 3 המקרים :

הבחנה בין עובד למשתתף חופשי: היחס שבין הגרעין לבין המעטפת של העיסוק של גל"צ.

הבחנה בין משתתף חופשי לעצמאי:  באיזה מידה הוא ניהל עסק משלו.

אין סיבה שחוקי המגן יחולו רק על עובדים ויתכן שיהיו אנשים שהם משתתפים חופשיים שיש היגיון לתת להם זכויות אלו. תכלית פיצויי הפיטורין: הגדלת שכר העובד ומקור כספי עד לאיתור מקור עבודה חדש, בעת איבוד מקור הכנסה/עבודה קיים. לפי זה מגיע לצדקא פיצויי פיטורין. תכלית הלנת שכר: הבטחת תשלום שכר ומועדו. אין סיבה שנתיר הלנת שכר למשתתף חופשי.

צדקא הוא משתתף חופשי אותנטי ויש להעניק לו זכויות על פי פרשנות תכליתית של חוקי המגן כי הם רלוונטיים לגביו ומגיעים לו.

השופטת נילי ארד: מבחן ההשתלבות מתקיים – מדובר בארגון חדשות, וככזה אין לו מקום המוגדר כמפעל, יש לו כתבים בכל העולם וטבעו שהוא פרוש בעולם. יש התמשכות, רציפות וסדירות של הקשר. יש כוונה לקשר בין הצדדים. סיפק את שירותיו ככתב בלעדי. העובדה שיש לאדם עוד מקור פרנסה לא מבטלת את היותו עובד. אין הבדל בין עבודתו של צדקה לעובד אחר בגל"צ (גם כתבי חוץ של גל"צ מחליטים על נושאי הדיווח וכד').


השופט רבינוביץ : מפעיל את 4 המבחנים של גולדברג מפס"ד מור נגד אנגל. גל"צ צריכה את כתבי החוץ ומתקיימת על דיווחיהם ולכן, מהווה חלק מהגרעין הפנימי של גל"צ. הקונסטרוקציה של אדלר פוגעת במשפט העבודה וצריך להפריד בין עובד לכל מי שאינו עובד. לכן יש לראות את צדקה כעובד של גל"צ.

 

צדקה הוכר כעובד, וככזה הוא זכאי לפיצויי הפיטורין.

 

 

 

שתף מאמר זה:

Submit to FacebookSubmit to Google BookmarksSubmit to TwitterSubmit to LinkedIn

נתונים נוספים