האם מתקיימים יחסי עובד מעביד בין מרצה למכללה?

מרצה במכללת רמת גן הגיש תביעה נגד המכללה בה לימד להכרה ביחסים בינהם כיחסי "עובד מעביד".

בית הדין הכיר בקיומם של יחסי עובד מעביד בין המרצה לבין המכללה אולם קבע שבנסיבות המקרה המכללה רשאית לקזז את התשלומים שקיבל ביתר כתוצאה מהגדרתו כ"עצמאי".

 

בפסק הדין שניתן בבית הדין הארצי לעבודה (עע 14122-07-10 – מכללת רמת גן- אורי פרייס, עו"ד) דובר במרצה בחוג לחשבונות שהיה מקבל שכר בהתאם לשעות הלימוד בפועל ומידי חודש הנפיק חשבוניות מס כנגד תשלום שכרו.

בית הדין (השופטת רוזנפלד) קבע כי בין המרצה לבין המכללה מתקיימים יחסי עובד מעביד.

בתקופת העבודה חתם המרצה על הסכמי עבודה בהם מופיעה הלכת גדרון בהם נקבעו תעריפים חלופיים לשכר שעתי ככול שיקבע שבית הצדדים מתקיימים יחסי עובד מעביד וחובת השבה של הסכומים ששולמו ביתר.

ההלכה היא כי השאלה אם בין הצדדים מתקיימים יחסי עובד מעביד לא נקבעת על פי התיאור שקבעו הצדדים אלא על סמך נסיבות המקרה ואף אם אדם מסכים שיוגדר כקבלן עצמאי מאשר זאת בהסכם ומנהל תיק עצמאי ברשויות המס ומנפיק חשבוניות אין בכך כדי לסתור קיומם של יחסי עובד מעביד.

עוד נקבע כי עצם הגשת התביעה של אדם להכרה בו כעובד לאחר שנות התקשרות רבות לא תיחשב בשום מקרה כהפרת חובת תום הלב (עע 110/10 רפי רופא – מרקם סוכנות לביטוח בע"מ).

בפסק הדין בעניין רופא נקבע כי זכויות של מועסק המוגדר בדיעבד כ"עובד" תחושבנה לפי השכר החלופי שהיה מקבל לו היה מוגדר מלכתחילה כ"עובד".  נטל ההוכחה הוא על המעסיק להראות מהו השכר החלופי  וזאת באמצעות שכר של עובד מקביל שביצע עבודה דומה, טבלת שכר בהסכמים קיבוציים רלבנטיים, שכר ראוי או שכר ראוי שהוצע לעובד.

בהתאם להלכה שנקבע בפסק דין רופא, השאלה הראשונה של בית הדין לבחון היא מהו שיעור השכר שהיה מקבל המועסק  לו היה מועסק מלכתחילה כ"עובד" ולפי שכר זה לקבוע את זכויותיו הסוציאליות.

עוד נקבע בפסק הדין בעניין רופא כי ניתן לבצע קיזוז והשבה של השכר ששולם ביתר וזאת כאשר קיים תום לב קיצוני של המועסק כאשר אחד המקרים המעידים על חוסר תום לב קיצוני הוא פער ניכר של כ 50% ומעלה בין התמורה שקיבל כעצמאי לבין השכר החלופי וקביעה עובדתית כי המועסק הוא זה שבחר במתכונת העסקה הקבלנית.

 

בפסק הדין בעניין המרצה- אורי פרייס התרשם בית הדין כי מדובר בחוסר תום לב קיצוני וזאת אף שהשכר שקיבל כעצמאי היה גבוה רק בכ 40% וזאת משום שמדובר במרצה שבקיא בתחום דיני העבודה (עורך דין בתחום) והיה מודע מלכתחילה שיוגדר כ"עובד" ולפיכך אפשר בית הדין ביצוע קיזוז הסכומים ששולמו לו ביתר וזאת מבלי לפגוע בקביעה שבין הצדדים התקיימו יחסי עובד מעביד. 

 

 

למידע נוסף  ניתן להתקשר למשרד עו"ד אילן קמינצקי 02-6789111

שתף מאמר זה:

Submit to FacebookSubmit to Google BookmarksSubmit to TwitterSubmit to LinkedIn

נתונים נוספים