ארנל מרקו נ' פנינה רוזנבלום

עב 05 / 4814 ארנל מרקו נ' פנינה רוזנבלום [פדאור (לא פורסם) 06 (6) 407]

עובדות המקרה

התובעים, מר ארנל מרקו וגב' אימלדה לאניו, בני זוג אזרחי הפיליפינים, הועסקו בביתה של הנתבעת – גב' פנינה רוזנבלום, כעובדי משק בית משך כשנתיים עד למועד בו נתפסו על ידי משטרת ההגירה, נעצרו, ומאוחר יותר גורשו חזרה לפיליפינים.

תביעתם היא לקבלת פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, תמורת שעות נוספות, פדיון חופשה ודמי הבראה. התובעים עבדו, משך כל תקופת עבודתם, ללא היתר חוקי, כאשר הן הם והן הנתבעת היו מודעים לכך.

 

ביה"ד לעבודה פסק:

  1. אין כל משמעות לטענות הנתבעת בדבר הסכמת התובעים ו/או אי הבעת מחאה על ידם תוך כדי תקופת העבודה, שהרי עסקינן בזכות קוגנטית שהעובד אינו רשאי להתנות עליה, גם לא בהסכמה מפורשת.
  2. התובעים הוכיחו את זכאותם לתמורת שעות נוספות לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, בגין מתכונת עבודה קבועה החורגת ממכסת השעות החוקית הרגילה. בנסיבות המקרה, ובהתחשב בתכלית החוק, אין להוציא את התובעים מגדרו של חוק שעות עבודה ומנוחה.
  3. התובעים הוכיחו את דרישתם לגמול עבודה במנוחה השבועית בהתאם לסעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה. גם אם התובעים נתנו הסכמה לכך - אין בכך משום מתן פטור מההוראות הקוגנטיות של החוק.
  4. לעניין פדיון חופשה – החוק קובע כי החובה במתן חופשה, וכן החובה להוכחתה, מוטלות על המעסיק. לא ניתן לראות בדיעבד את חופשות החג כחופשה שנתית, וטענת הנתבעת בקשר לכך נדחית.
  5. תביעתם של התובעים לתשלום דמי הבראה נדחית, היות ואלו שולמו, ואין מקום לחייב את הנתבעת בכפל פיצוי.
  6. זכאות לפיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת: השאלה שבמחלוקת הנה אם בנסיבות אלו - בהן מעביד בחר ביודעין להעסיק עובד זר בלתי חוקי, וידע מראש כי תקופת העבודה מוגבלת עד מעצרו של העובד וגירושו מהארץ - ניתוק ההתקשרות מחמת מעצרו של העובד ע"י משטרת ההגירה מזכה את העובד בפיצויי פיטורים ו/או בחלף הודעה מוקדמת. ביה"ד ענה בחיוב על שאלה זו בהתאם לפסיקה הקודמת, מהנימוקים הבאים: תכליתו של חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963 רלוונטי גם במצבים בהם יחסי העבודה לאור תכליתו המפצה של חוק פיצויי פיטורין, ולאור תכליתו הנוספת להבטיח לעובד קיום בתקופת הביניים בה הוא נדרש להחליף את מקום העבודה, נקבע כי מוצדק וראוי לפרש את המונח "פוטר" בחוק באופן שיכלול גם הפסקת עבודה בנסיבות שכאלה. באותו עניין נפסק גם כי מוצדק להחיל במצב זה גם את סעיף 9 לחוק, שכן יש לראות בנסיבות אלה הסכם לתקופה מרבית קצובה, זאת גם אם המועד המדויק בו יסתיים ההסכם אינו ידוע מראש.

שתף מאמר זה:

Submit to FacebookSubmit to Google BookmarksSubmit to TwitterSubmit to LinkedIn

נתונים נוספים