ברוכים הבאים לאתר דיני עבודה

משרד עו"ד אילן קמינצקי הינו מהמובילים בארץ בתחום יחסי העבודה. עו"ד אילן קמינצקי הינו מחבר הספר "סוגיות בדיני עבודה", מרצה בדיני עבודה ומייצג מעבידים ועובדים בבתי הדין לעבודה.

 

באתר תמצאו מידע נרחב בתחום דיני העבודה ובכלל זה מידע על זכויות עובדים ומעבידים, זכויות מורים, זכויות שומרים, זכויות עובדים בענף הדפוס, זכויות נשים בהיריון ועוד...
 

חדש באתר- פורום לעובדים  ופורום למעבידים , בהם יהיה ניתן לקבל יעוץ בדיני עבודה.

 

לתיאום פגישת ייעוץ בדיני עבודה ניתן להתקשר ל 02-6789111 

גלישה מהנה!

אילן קמינצקי, עו"ד
מנהל האתר לדיני עבודה 
02-6789111

 

שתף מאמר זה:

Submit to FacebookSubmit to Google BookmarksSubmit to TwitterSubmit to LinkedIn

פיטורים בהריון

מה דינם של פיטורי אישה בהריון שעבדה פחות מ 6 חודשים באותו מקום עבודה?

בע"ב 6066/05  יאנה יורקובסקי נ' דיזנהויז סיטונאי תיירות בע"מ דובר בעובדת שהגישה תביעה בגין פיטורים שלא כדין והפלייה פסולה. התובעעת פוטרה בהמך הריונה בזמן חופשת מחלה, זמן קצר לפני שהשלימה 6 חודשים בעבודתה.
סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 קובע כי לא ניתן לפטר אישה בהריון שעבדה לפחות 6 חודשים במקום העבודה אלא אם התקבל אישור משרד התמ"ת לפיטורין. במקרה בו העובדת עבדה באותו מקום עבודה פחות מ-6 חודשים, אין מוטלת על המעסיק חובה לפנות לקבלת היתר לפיטורים. יחד עם זאת הלכה פסוקה היא כי פיטורי עובדת בסמוך לתום ששת החודשים לעבודתה, על מנת להתחמק מן הצורך לקבל היתר לפיטורים, הם התנהגות שלא בתום לב המזכה בפיצויים בגובה הנזק הממשי שנגרם עקב ההפרה.
על העובדת להוכיח כי לא הייתה בהתנהגותה או במעשיה עילה לפטרה. לאחר שהעובדת הצביעה על כך שלכאורה פוטרה עקב ההריון, עובר הנטל אל המעביד לסתור את הטענות שלפיהן התנהגות העובדת הייתה פסולה.
באותו מקרה הנתבעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח כי הפיטורים נבעו מהתנהגותה הפסולה של התובעת.
לפיכך נקבע כי הפיטורין  בסמוך לתום ששה חודשים נעשו על מנת לעקוף את הוראות סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים. פיטורי התובעת הינם בניגוד לס' 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה האוסר על הפליה בין היתר מחמת הריון. 
נקבע כי משהוכח כי החברה נהגה בחוסר תום לב ומששוכנע בית הדין כי פיטורי עובדת סמוך לתום ששת החודשים לעבודתה נעשו על מנת לעקוף את ההוראה הקבועה בסעיף 9 לחוק עבודת נשים, הרי שבהתאם להלכה הפסוקה, על החברה לפצות את התובעת בגין הנזק שנגרם לה בגין פיטוריה, וזאת עד למועד יציאתה לחופשת לידה בגובה שש משכורות (ראו: ע"ע 1353/02 מרגלית אפלבוים – נינה הולצמן, פד"ע לט 495 (2003)).
כמו כן בית הדין פסק פיצוי בגין נזק בלתי ממנוי בסך של 50,000 ₪ וזאת בשים לב למכלול הנסיבות וכן לעוגמת הנפש הרבה שנגרמה לתובעת  ולפיטוריה על לא עוול בכפה (ראו: עע 606/06 אבביטו איינעלם נ' חברת איי.אס.אס אשמורת בע"מ (לא פורסם), 31.12.2006).

שתף מאמר זה:

Submit to FacebookSubmit to Google BookmarksSubmit to TwitterSubmit to LinkedIn

נתונים נוספים