פיטורין בשל חשד לביצוע עבירה

האם ניתן לפטר עובד רק בשל חשד לביצוע עבירה?

במשפט העברי מצב בו קיים חשד ושמועות על אדם אולם אשמתו לא הוכחה באופן ברור מוגדר כ"יצא עליו קול".

לדעת הרמב"ם  (שו"ת הרמב"ם, מהדורת בלאו סי' קיא) אין להעביר מתפקיד אדם שיצא עליו קול. וכלשון הרמב"ם (שם) שנשאל על חזן שיצא עליו רינון, האם להסירו ממשרת החזנות-   קבע הרמב"ם כי  לא  ראוי להסיר שום בעל משרה ממשרתו בגלל שמועה בלבד, ואפילו אין לו אויבים.

רשב"א בספר כל בו דף קט, ד) לבעניין שליח ציבור שמרננים עליו שנתפס עם הנוכרית קבע כי אם מרננים אחריו שלא בעדים , אינו נפסל. .

השולחן ערוך חלק אורח חיים סימן נ"ג הלכה כה נפסק: "אין מסלקין חזן מאומנותו אלא אם כן נמצא בו פסול"

ומעיר הרמ"א במקום-   "ואין מסלקין אותו משום רינון בעלמא כגון שיצא עליו שם שנתפס עם הכותית או שמסר אדם. אבל באו עליו עדים וכיוצא בזה מעבירין אותו"

החפץ חיים בביאורו "ביאור הלכה" על השולחן ערוך (חלק אורח חיים בסימן נג, כה) קבע , כי במקרה של "קלא דלא פסיק" (קול שאינו פוסק) ניתן להעבירו מתפקידו אם יש מי שמוחה בו. אולם החפץ חיים מגדיר כי כדי שיקרא "קלא דלא פסיק" יש צורך שלא יהיו לו אויבים בעיר. 

כך הסכים גם בעל ערוך השולחן בספרו (אורח חיים נג, ז) : "אבל אם יצא שם רע על ש"ץ (שליח ציבור), אין מעבירין אותו, דלא מפני קול בעלמא נעביר איש מהתמנותו אא"כ הוא קלא דלא פסיק וידענו שלאו אויבים אפקוהו לקלא .

 

לסיכום, ניתן לראות שאין אין די בשמועות ורינונים על מנת להעביר אדם ממשרתו לאחר שמונה למשרה  אלא בשני תנאים – 

האחד – הקול אינו פוסק, דהיינו, השמועה נשמעת מפי רבים.

השני – מקור הקול אינו מאויבים וזאת משום שאין אנשים בעלי עניין להוציא שם רב לאותו אדם.

שתף מאמר זה:

Submit to FacebookSubmit to Google BookmarksSubmit to TwitterSubmit to LinkedIn

נתונים נוספים