עיכוב בתשלום שכר העובד (הלנת שכר) במשפט העברי

במקורות המשפט העברי נתפס עיכוב שכר כמעשה חמור מאוד – עבירה כלפי אדם וכלפי שמים.

 

א. בספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק י"ג נאמר:

לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין פעלת שכיר אתך עד בוקר.

 

ב. בספר דברים, פרק כ"ד, פסוקים י"ד ו - ט"ו נאמר:

לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך. ביומו תתן שכרו ולא

תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את-נפשו ולא יקרא עליך אל ה', והיה בך

חטא.

 

ג. הנביא מלאכי מתריע כנגד "עושקי שכר השכיר" במילים אלה:

וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים לשקר ובעשקי שכר-שכיר אלמנה ויתום ומטי גר ולא יראוני אמר ה' צבאות" (ספר מלאכי, פרק ג', פסוק ה').

 

ד. את הפסוק במשלי ג' כח' "אל תאמר לרעיך לך ושוב ומחר אתן ויש אתך" פרשו חז"ל,

כמכוונים למי שמשהה תשלום שכר שכיר (בבא מציעאק"י עמוד ב').

 

ה. בספר טוביה מן הספרים החיצוניים נאמר שטובי הזהיר את טוביה בנו ש"לא תלין פעולת אדם

העושה לך מלאכה, אלא מיד תתן אותה לו" (מהדורת כהנא, פרק ד', יד).

 

ו. הרמב"ם במשנה תורה בפרק י"א הלכה א' להלכות שכירות פוסק דברים אלה:

א. מצות עשה ליתן שכר השכיר בזמנו, שנאמר 'ביומו תיתן שכרו' (דברים כד', טו'). ואם איחרו לאחר זמנו – עובר בלא תעשה, שנאמר 'ולא תבוא עליו השמש' (שם). ואין לוקין על לאו זה, שהרי הוא חייב לשלם...

ב. כל הכובש שכר שכיר – כאילו נטל את נפשו ממנו, שנאמר 'ואליו, הוא נושא את נפשו' (דברים כד, טו). ועובר בארבע אזהרות, ועשה: משום בל תעשוק, ומשום בל תגזול, ומשום 'לא תלין פעולת שכיר' (ויקרא יט, יג), ומשום 'לא תבוא עליו השמש' (דברים כד, טו), ומשום 'ביומו תיתן שכרו' (שם)....

 

 

שתף מאמר זה:

Submit to FacebookSubmit to Google BookmarksSubmit to TwitterSubmit to LinkedIn

נתונים נוספים