העונש במשפט העברי על הלנת שכר

מהו העונש במשפט העברי על הלנת שכר?

הסנקציה במשפט העברי בשל הלנת השכר הינה, בעיקרה, עונש בידי שמיים. קבלת פיצוי בגין הלנת שכר נתפס על ידי הרבה מחכמי ההלכה כריבית, האסורה מדין תורה, אף שהיה מי שסבר "שפועל יכול לתבוע את מה שיכול היה להרוויח ממעות השכר, אילו נפרעו לו בזמן" (הראבי"ה).[1] אבל אפילו  תלמידו, ר' יצחק בר משה בעל "אור זרוע" – חלק עליו וטען שהמעביד פטור מפיצוי זה כדין ריבית האסורה (ראה מאמרו של ש' ורהפטיג דיני עבודה במשפט העברי).[2] מאידך, לא הייתה מחלוקת שהפרשי הצמדה מותרים הלכתית.[3]

העונש בידי שמים של כובשי שכר שכיר בא לידי ביטוי, בין השאר, במאמר חז"ל במסכת סוכה דף כט', עמ' ב':

"אמר רב : בשביל ארבעה דברים נכסי בעלי בתים יוצאין לטמיון : על כובשי שכר שכיר, ועל עושקי שכר שכיר, ועל שפורקין עול מעל צואריהן ונותנין על  חבריהם, ועל גסות הרוח".

דברים חמורים לא פחות אנו מוצאים במדרש תנאים לדברים פרק כד', פסוק טו:

"בשלושה דברים נפרעין מן האדם מגופו אבל לא מממונו ואלו הן הכובש שכר שכיר והנודר ואינו משלם..."

מדרש איכה זוקף את עונש הגלות בבית ראשון, בין השאר, לחובת עוון כובשי שכר שכיר.[4]

ספר הזוהר בפרשת קדושים פיסקה פ"ד רואה את הסתלקותו של אדם מן העולם בטרם עת, בין השאר, כעונש בשל הלנת שכר.

 

 

 

 

--------------------------------------------------------------------------------

[1] רבי אליעזר בן רבי יואל הלוי, הראבי"ה, מגדולי בעלי התוספות, פעל באשכנז במחציתה השניה של המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13 הנקרא גם "אבי העזרי"

[2] (ראה מאמרו של ש' ורהפטיג דיני עבודה במשפט העברי) ׂ(תשכ"ט, כרך א) 345 –369, להלן- ורהפטיג)

[3] הרב יוסף רוזנר משפט הפועלים הדין והמנהג תשס"ג תעט, תפ.

[4]  (איכה רבה, פרשה א' ,פיסקה כח').

 
 

שתף מאמר זה:

Submit to FacebookSubmit to Google BookmarksSubmit to TwitterSubmit to LinkedIn

נתונים נוספים